מלחמת העולם השנייה הסתיימה בכניעתה של גרמניה ובעלות בריתה. במרבית שטחי מזרח אירופה שלט הצבא האדום, ואילו בשטחי מערב אירופה שלטו כוחות אמריקניים, כוחות בריטיים וכוחות צרפת החופשית.

המלחמה גרמה אבידות כבדות בנפש וברכוש הן במדינות המנצחות והן במדינות המובסות. מיליוני בני אדם, אזרחים ולוחמים, נהרגו. רבבות נעקרו מבתיהם והיו לפליטים. לאחר המלחמה נדדו הניצולים והפליטים ברחבי אירופה בחיפוש אחר מקום מקלט וקרובי משפחה.

לאן מועדות פני העולם לאחר המלחמה האכזרית? האם פניו לשלום, או לחידוש המלחמות והמאבקים? האם בני הברית של שנות המלחמה ימשיכו לשתף פעולה, או שיהפכו ליריבים?

גרמניה המובסת לאחר המלחמה

ב-8 במאי 1945 נכנע הצבא הגרמני ללא תנאי ומלחמת העולם השנייה בחזית האירופית הגיעה לקיצה. גרמניה חולקה לארבעה אזורי כיבוש הנתונים לשליטת בעלות הברית: ברית המועצות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ברלין, בירת גרמניה, הייתה ממוקמת באזור הנתון לשליטת ברית המועצות, אולם חולקה אף היא לארבעה אזורי כיבוש.

ככל שהתברר יותר ויותר כי התבוסה קרובה - הלכה והתפוררה ההנהגה הנאצית של גרמניה. כמה ממנהיגיה המרכזיים של גרמניה הנאצית ובראשם היטלר וגבלס - התאבדו. אחרים נמלטו והסתתרו בגרמניה ומחוצה לה. חלקם נתפסו ונשפטו בבתי דין צבאיים של בעלות הברית.

עשרים ואחד פושעי מלחמה, מראשי הצמרת הנאצית, הועמדו למשפט בבית דין בינלאומי שהתכנס בעיר נירנברג שבגרמניה. בין הנאשמים היו גרינג, שמונה בידי היטלר ליורשו כאשר פרצה מלחמת העולם, וריבנטרופ, שר החוץ בממשלת היטלר. הם הואשמו בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות ובפשעים נגד השלום. שנים עשר מן הנאשמים נידונו למוות. בקשות החנינה שהגישו נדחו והם נתלו (1946). גרינג התאבד בכלא ערב הוצאתו להורג.

בעקבות המלחמה נגרם בגרמניה הרס עצום לתשתיות: מפעלי תעשייה חרבו. כבישים, מסילות ברזל וגשרים - נהרסו. ערים בגרמניה היו לחורבות ואזרחים סבלו מרעב וממחסור.

המדינות המנצחות לאחר המלחמה

מדינות אירופה המנצחות סבלו אף הן מנזקים כבדים ולאחר המלחמה נאלצו להקצות משאבים גדולים לשיקום האוכלוסייה, הכלכלה והצבא. בריטניה וצרפת, שתי המדינות המרכזיות במערב אירופה ערב המלחמה, איבדו לאחר המלחמה את עוצמתן המדינית, הכלכלית והצבאית.

במהלך ההפצצות האוויריות הכבדות על בריטניה נפגעו אזרחים רבים, וכן שכונות מגורים, מרכזי תעשייה וצי הסוחר.

נזקי המלחמה בצרפת אמנם לא דמו לאלה של בריטניה, אך גם צרפת נדרשה לשקם את כלכלתה. זאת ועוד, אזרחי צרפת נאלצו להתמודד עם העובדה שממשלת וישי ואזרחים צרפתים שיתפו פעולה עם המדיניות הגזענית ופשעי המלחמה של גרמניה הנאצית. המרשל פטן, שחתם על הסכם שביתת הנשק עם הגרמנים ועמד בראש ממשלת וישי, הועמד למשפט באשמת בגידה. הוטל עליו עונש מוות אולם הוא זכה לחנינה ונידון לגלות.

ברית המועצות ספגה אבידות קשות בימי המלחמה: כעשרים מיליון הרוגים – אזרחים וחיילים - רבבות פליטים וחורבן קשה בעריה. הקרבות שהתנהלו בשטחיה, ומדיניות האדמה החרוכה פגעו קשות בתשתית הכלכלית שלה.

המדינה היחידה שהתחזקה בעקבות המלחמה היא ארצות הברית. הכוחות האמריקניים שהשתתפו במלחמה תרמו באופן מכריע לניצחון בעלות הברית. התעשייה האמריקנית עבדה בקצב מוגבר בשנות המלחמה וסיפקה לבעלות הברית מוצרי מזון ואמצעי לחימה. כתוצאה מכך שגשג המשק האמריקני.

המדינה מתחייבת לדאוג לרווחת תושביה

המשברים הכלכליים והאבטלה ששררה ברבות ממדינות אירופה ערב מלחמת העולם השנייה, הסבל הרב של שנות המלחמה, הצורך לשקם את רבבות הפליטים, החיילים המשוחררים, הפצועים, האלמנות והיתומים - השפיעו על התגבשות תפיסה חדשה בשאלת חובות המדינה הדמוקרטית לאזרחיה. תפיסה חדשה זו תרמה לגיבוש מדינת הרווחה, המעמידה במרכז את חובתה לדאוג לרווחת כל תושביה ולכונן סדר חברתי צודק יותר. בהתאם למדיניות החדשה, בעלת הדגש החברתי, מכירה המדינה בחובתה להבטיח לאזרחיה את הזכות לעבודה ולשכר הוגן, ולספק להם מגוון שירותים ללא תשלום - שירותי חינוך, שירותי רווחה ובריאות. חובתה של מדינת הרווחה לסייע למשפחות ברוכות ילדים, לתמוך בנזקקים, וזאת בין היתר, באמצעות הקמת שיכונים ציבוריים התורמים להוזלה ניכרת במחירי דירות או בדמי שכירתן.

בבריטניה החלה ממשלת צ'רצ'יל בביצוע מדיניות רווחה בעיצומה של המלחמה. בהדרגה אימצו את מדיניות הרווחה עוד מדינות באירופה - צרפת, בלגיה, נורבגיה ואיטליה.

מתחזקת המדיניות של שמירת הביטחון העולמי

עוד בעיצומה של המלחמה הכריזו בעלות הברית על כוונתן להקים ארגון בינלאומי שמטרתו העיקרית היא שמירת השלום והביטחון בעולם. ואכן, לאחר סיום המלחמה הוקם בסן פרנסיסקו, בארצות הברית, ארגון האומות המאוחדות – האו"ם (יוני 1945). אימי המלחמה ותוצאותיה הפיחו תקוות להצלחת הארגון בתפקידו. כולם קיוו שגורלו לא יהיה דומה לגורל חבר הלאומים שהוקם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בצד השמירה על השלום והביטחון, תכנן האו"ם לפעול למען פתרון בעיות כלכלה, בריאות וחינוך ולמען זכויות האדם בעולם. בעת הקמתו מנה הארגון חמישים מדינות. שלא בדומה לחבר הלאומים, הצטרפו ארצות הברית וברית המועצות לאו"ם עם הקמתו.

האו"ם מורכב משני גופים מרכזיים - העצרת הכללית ומועצת הביטחון. בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות והיא מתכנסת אחת לשנה, אלא אם מתעורר צורך בכינוס מיוחד. העצרת הכללית דנה בבעיות בינלאומיות מרכזיות המתעוררות ברחבי העולם, ובהצבעותיה - כל מדינה היא בעלת קול אחד. מועצת הביטחון מופקדת על שמירת השלום והביטחון בעולם באמצעות מניעת סכסוכים בינלאומיים, פתרון סכסוכים קיימים וחתירה להפחתת מירוץ החימוש בעולם. חברות בה חמש מדינות קבועות - ארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות, צרפת וסין - ועשר מדינות חברות שמתחלפות באמצעות בחירות מעת לעת. החלטות מועצת הביטחון מתקבלות ברוב קולות, אולם לכל אחת מחמש המדינות הגדולות זכות וטו - הזכות למנוע קבלת החלטה כלשהי - בכל שאלה, למעט שאלות הנוגעות לענייני נוהל. מועצת הביטחון מוסמכת לאשר הפעלת כוח נגד מדינות תוקפניות. בראש ארגון האו"ם עומד המזכיר הכללי, הנבחר על ידי המדינות החברות בעצרת הכללית אחת לחמש שנים.

לאו"ם מסונפים ארגונים בינלאומיים כגון, בית הדין הבינלאומי לצדק וארגון העבודה הבינלאומי. נוסף על כך הקים האו"ם סוכנויות מיוחדות כגון: ארגון הבריאות העולמי (יולי 1946), שנועד להילחם במחלות מדבקות, לשפר את התזונה והתברואה ואת הטיפול באם ובילד; קרן חירום בינלאומית למען הילד (יוניצ"ף), שתפקידה לסייע לילדים, וסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים (אונר"א). האו"ם אף הקים את ארגון החינוך, המדע והתרבות (אונסק"ו), הפועל להפצת ידע ותרבות.

לחלקים נוספים של המאמר:

עולם במלחמה הקרה : תמונת מצב לאחר מלחמת העולם השנייה (פריט זה)
עולם במלחמה הקרה : גילוייה הפוליטיים של המלחמה הקרה
עולם במלחמה הקרה : מאבקים צבאיים במסגרת המלחמה הקרה
עולם במלחמה הקרה : תחרות בתחומי החימוש, הטכנולוגיה והמדע