בשנות החמישים החלה הסתננות של פליטים ערבים לתחומי מדינת ישראל, ובהדרגה התרחבה לפשיטות אלימות שפגעו באוכלוסייה האזרחית. ממשלת ישראל החלה לנקוט פעולות תגמול נגד פעולות אלימות של מסתננים ערבים. באוקטובר 1953, לאחר שמסתננים מירדן רצחו יהודים ביישוב יָהוּד, הוחלט על פעולת גמול כנגד ערביי הכפר קיבייה, שממנו יצאו מסתננים לישראל. לפעולת תגמול זו הוקם כוח צבאי מיוחד מלוחמי יחידה 101 ומפלוגת צנחנים. במהלך הפעולה נהרגו כשישים אזרחים ובהם נשים וילדים, והיא עוררה ביקורת בארץ ובעולם. לאחר הפעולה הוחלט שפעולות תגמול יכוּונו נגד יעדים צבאיים בלבד.