אהרון דוד גורדון (1922-1856) עלה מרוסיה לארץ ישראל ב- 1904 כשהיה בן ארבעים ושמונה. למרות גילו המבוגר, בהשוואה ליתר הפועלים, עבד בעבודה חקלאית במושבות שונות ונהג להקשיב לעולים הצעירים ולעודד אותם בשעות משבר. גורדון פיתח את רעיון כיבוש העבודה, רעיון מרכזי באידיאולוגיה של העלייה השנייה, והאמין שעבודת האדמה תיצור קשר בין העם לבין הארץ ותחולל את תיקון הפרט והעם כולו.