|
|||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > מלחמות עולם > מלחמת העולם הראשונה |
|||||||||||||||||||||||
קורות חייל חרדי בגדוד נהגי הפרדות גדוד נהגי הפרדות "ציון" שירת בחזית גליפולי, בצמוד לדרגים הלוחמים, מאפריל 1915 ועד לתחילת ינואר 1916, מועד פינוי הגייסות האנגליים והצרפתיים שהשתתפו בנחיתה הכושלת בחצי האי החולש ממערב על מיצרי הדרדנלים.
הקפיטן יוסף טרומפלדור, סגנו של הלויטננט קולונל ג'והן פטרסון מפקד הגדוד, הקדיש לורטהיימר רשימה שנדפסה ב-15 במרס 1919 בביטאון יהודי ברוסיה. לימים תרגם את הרשימה לעברית ק"י סילמן, והיא נדפסה ב"הארץ" בי"א באדר ב תרפ"א (21.3.1921). גם ברשימה זו, "לזכר חבר שמת", התייחס טרומפלדור לגיבור הסיפור בכינוי "ורטהיימר הצעיר" ולא נקב בשמו הפרטי.
והנה הגיע יום המבחן. באחד מימי יוני, כך כתב טרומפלדור, פתחו הטורקים במתקפה רבתית על קווי ההגנה בגזרה שבה שירת גדוד נהגי הפרדות. המתקפה לוותה בהרעשה כבדה ביותר על השטח הפתוח שבעורף החפירות של האנגלים. שתי פרדות הועמסו בתחמושת ובמכונות ירייה כבדות ונדרש מתנדב להוליכן אל קו החפירות. "המעבר על פני הכיכר היה כהליכה ודאית כמעט לקראת המוות", כתב טרומפלדור, היו שם אנגלים, הודים ויהודים ולא נמצא מתנדב, עד שצעד ורטהיימר קדימה ואחז באפסרים של הפרדות. הכול צפו בורטהיימר, הצועד לעיניהם המשתאות ומוליך אחריו את שתי הפרדות בשטח הפתוח. פגזים התפוצצו על האדמה והמטירו רסיסים באוויר. ורטהיימר הגיע בשלום כמעט עד לקו החפירות ואז נפגע וצנח ארצה. החיילים האנגלים משכו אותו ואת הפרדות העמוסות אל תוך העמדות. טרומפלדור סיפר כי הוא נפרד מורטהיימר באניית הפצועים שבה פונה לאלכסנדריה. "אדוני", אמר ורטהיימר הפצוע למפקדו, "עתה לא אדע עוד פחד". כעבור שבוע מת ורטהיימר מפצעיו בבית החולים באלכסנדריה. הוא נטמן בבית העלמין היהודי. חבריו הקימו על קברו מצבת שיש גדולה.
ב-12 בדצמבר 1915 כתב טרומפלדור לידידתו כי קיבל מכתב מורטהיימר האב. המכתב נשתמר וזה נוסחו: טרומפלדור מיהר להשיב לאב, בעברית. הוא שלח את מכתבו לפירה רוזוב וביקש ממנה לאתר את האב במחנה ורדיאן ליד אלכסנדריה ולמסור לידיו את המכתב. אגב כך הודיע לה כי מיניסטריון הצבא קצב להוריו של ורטהיימר פיצוי בסך 18 לירות שטרלינג במקום קצבת שארים. והנה תשובת טרומפלדור לאב השכול: אדון נכבד! אני קבלתי מכתב שלך. כאשר היה פצוע בנך אני הייתי באלעקסאנדריא. אני לא יודע לאן שלחו את החפצים שלו. עכשיו חפשו אבל לא מצאי. אמרו לי, שהתפילין לקח "חודורוב" איש צבא שעכשיו באלקסנדריא. אני כתבתי למכירים שלי שהם יקחו אצלו ויתנו לך התפילין, אבל אתה בעצמך גם כן תמצא את חודורוב (תשאל "בבז דפו" Base Depot, rue Sestoris N 14) איפה הוא. תדרוש אצלו התפילין, שאתה ככה רוצה לקבל אותם אני מבין מדוע. תקבל כבוד שלי בעד זה שיכולת ללמוד [כך!] ככה בנך שהוא היה גם איש טוב גם יהודי טוב גם איש צבא טוב. אני מבין שלבך כואב הרבה, אבל תודע [כך!] שנפל בנך בתור גבור בעד עם ישראל ובעד ארץ ישראל. קפיטן טרומפלדור מן המכתב אנו למדים שכאשר נפצע ורטהיימר הבן, נעדר טרומפלדור מגליפולי והיה באלכסנדריה. ידוע שטרומפלדור נסע לאלכסנדריה לגייס חיילים נוספים לגדוד נהגי הפרדות. הוא עזב את גליפולי קרוב לסוף יולי ושב בסוף ספטמבר. משמע, הפרשה שתיאר טרומפלדור ברשימה "לזכר חבר שנפל" לא אירעה ביוני. טרומפלדור לא היה עד ראייה למעשה הגבורה של ורטהיימר ולא שמע מפיו דברים. הכול ספרות יפה. כך גם אין אנו יודעים, וכנראה גם לא נדע, האם קיבל האב השכול את התפילין מידיו של אותו חודורוב. אשר למקום קבורתו של ורטהיימר, אין לו ציון ומצבה בבית הקברות היהודי באלכסנדריה. באתר האינטרנט "יזכור" של משרד הביטחון רשום תאריך פטירתו – ל' באב תרע"ה (10 באוגוסט 1915) – אך "מקום קבורתו לא נודע".
|
|||||||||||||||||||||||
|