כרוז של 'גדוד מגני השפה', סביב סוף שנות ה-20 של המאה ה-20  

מילות המפתח: מלחמת השפות בארץ-ישראל

הגדוד פעל בארץ ישראל במשך כעשור שנים, מאמצע שנות ה- 20 ועד לאמצע שנות ה- 30 של המאה ה-20, למען השלטת השפה העברית בחיי היישוב היהודי בארץ. בכרוז מופיעה צללית בפרופיל של אחד העם, ומתחתיה אמרתו "סלסל את המחשבה והיא תרומם את הלשון".  /למידע מלא...

אחד העם עם חלוצים, בשדרות הטכניון בחיפה, ינואר 1922  

מילות המפתח: אחד העם, מלחמת השפות בארץ-ישראל, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה

כחבר הקורטוריון של הטכניון העברי בחיפה, נלחם אחד העם בחברת 'עזרה' הברלינאית, ותבע את השלטת העברית כשפת ההוראה בטכניון עצמו ובמוסדות אחרים של החברה בארץ. עמדתו התקיפה נתנה עידוד רב לעומדים במערכה, שנודעה בשם 'מלחמת הלשונות'. /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902  

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית

אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

זכריה פרנקל (1801 - 1875)  

מילות המפתח: יהדות קונסרווטיבית, רבנים, פרנקל, זכריה

רב וחוקר, יליד פראג, ייסד את בית המדרש לרבנים בברסלאו. פרנקל נחשב אבי האסכולה הפוזיטיבית - היסטורית, שביקשה להתבונן בהלכה היהודית כמורכבת בחלקה מהתגלות אלוהית (פוזיטיבית), ובחלקה מהתפתחות תלויית הקשר היסטורי (היסטורית), ולכן תמך ברפורמות מתונות ביהדות. בתפישתו זאת השפיע על התנועה הקונסרבטיבית ביהדות ארה"ב.  /למידע מלא...