הרב קוק שוקד על כתביו, ולידו בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה)  

מילות המפתח: קוק, אברהם יצחק הכהן, קוק, צבי יהודה הכהן

הרב צבי יהודה הכהן קוק (1982-1891) ערך את מרבית כתבי אביו, ההלכתיים והרעיוניים, ולימים עמד בראשות הישיבה שהקים אביו - 'ישיבת מרכז הרב'.  /למידע מלא...

תפילה שחיבר הרב קוק לכבוד כיבוש הארץ ע"י הבריטים, ירושלים, ראשית שנות ה- 20'  

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, תפילה, ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן

בהצהרת בלפור ראה הרב קוק את התנוצצות אור הגאולה, והשווה אותה להכרזת כורש, שסללה את הדרך לשיבת ציון בימי בית שני. לימים יתאכזב מנטישת הבריטים את הבטחתם, כפי שבא לידי ביטוי בספרים הלבנים השונים.  /למידע מלא...

ביקור קבוצת רבנים בראשות הרב קוק בקבוצת החלוצים הדתית 'עבודת ישראל', על הר הכרמל, 9.9.1925  

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, ציונות דתית, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן

בשורת העומדים: 1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק; 2. יעקב בורוכוב (?); 3. הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של תל-אביב; 4. הרב דב קוק, אחי הראי"ה קוק; 5. הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי 'הפועל המזרחי'; 6. איש הציבור והספרות יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין);  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א  

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן

לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931  

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)

בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...