ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ה. ההנהגה העצמית בתפוצות ישראל בארצות האסלאם  

מחבר:   מנחם בן-ששון

מילות המפתח: קשרים בין קהילות יהודיות בתפוצות, יהודי ארצות האסלאם, הנהגה דתית

ליהודים בארצות האסלאם במאות ה- 12-7 היו מוסדות הנהגה מרכזיים, מוסדות מקומיים שהיו כפופים למוסדות המרכזיים ומוסדות מקומיים. במאמר תיאור מבנה החברה בקהילות, התגבשות הזהות המקומית ונושאי התפקידים בקהילה. /למידע מלא...

ישראל נוקטת מדיניות של כור היתּוך  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: זהות ישראלית, כור היתוך

על מדיניות כור ההיתוך שהונהגה בישראל בשנות ה-50 וה-60 ומטרתה היתה ליצור אחידות תרבותית בחברה וזהות ישראלית משותפת. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם  

מחבר:   אברהם גרוסמן

מילות המפתח: קידוש השם, המרת דת, יהדות ואסלאם, יהודי ארצות האסלאם, גזרות נגד יהודים

הצגת הניגוד בין התגובה היהודית בתתנ"ו והנכונות של יהודי אשכנז למסור את נפשם על קידוש השם ואף להרוג  את בני משפחתם לבין התגובה של היהודים בצפון אפריקה לגזרות האלמווחידון וההיקף הגדול של המרות הדת. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: א. השפעת האידיאלים הדתיים שבסביבה הנוכרית: מרטירולוגיה מול תקיה  

מחבר:   אברהם גרוסמן

מילות המפתח: יהדות ונצרות, קידוש השם, המרת דת, יהדות ואסלאם, יהודי ארצות האסלאם

בין הנצרות לאסלאם קיים הבדל ניכר בשאלת מסירת הנפש על עיקרי אמונה. בנצרות נתפס המרטיריום כשיאה של עבודת האל בעוד שבאסלאם יש להעדיף את הזהירות (תקיה) בעת רדיפה דתית. הבדל זה השפיע על היהודים שחיו בארצות הנצרות ובארצות האסלאם. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ו. הזיקה אל הרציונליזם  

מחבר:   אברהם גרוסמן

מילות המפתח: יהדות ונצרות, המרת דת, רציונליזם, יהדות ואסלאם, יהודי ארצות האסלאם

ליהדות ארצות האסלאם היתה זיקה אל הרציונליזם וזה היה אחד הגורמים לריבוי ההמרות בספרד הנוצרית. /למידע מלא...

ללא כותרת  

מאיירת:   רונית צ'רניקה

מילות המפתח: זהות ישראלית, אמנות ישראלית, חיילים, צ'רניקה, רונית

רונית צ'רניקה, ללא כותרת, טכניקה מעורבת על קרטון, 70X40 ס"מ. מתוך הסדרה "משפחה", 2001 – 2005.
על גבי מצע קרטון פשוט, שעליו סמל מסחרי, סימני קיפול והדבקה, מוצגת דמות שהיא אחד מסמליו של האתוס הציוני – אתוס "צבא העם", אתוס היהודי החדש, הצעיר והחזק. גם צבעי הציור (וכן צבעו של הקרטון) קשורים לאותו אתוס. האלמנט האדום שנראה כפרח מזכיר את המשפט "פרחים בקנה ובנות בצריח" מתוך השיר  "פרחים בקנה",  שגם הוא חלק מהאתוס הזה. מדוע יוצרת צ'רניקה חיבור בין האתוס הרשמי, ה"גבוה", לבין החומרים הפשוטים והרמזים המסחריים? /למידע מלא...

'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב  

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה

בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...