חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: כסות ונוי לגוף (בגד, נעל וקישוט)  

מילות המפתח: ארץ-ישראל, לבוש, מאה תשע עשרה

במהלך המאה ה- 19 חדרו לארץ ישראל צורות לבוש חדשות. המאמר סוקר פריטי לבוש אופייניים, סוגים שונים של כיסויי ראש  וסוגי מנעלים ותכשיטים, תוך הבחנה בין לבוש האכלוסייה המקומית ללבוש הזרים האירופים.   /למידע מלא...

חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: כלי בית ומטבח  

מילות המפתח: ארץ-ישראל, כלי כתישה וטחינה, מאה תשע עשרה, רהיטים וריהוט

בראישת המאה ה- 19 לא היו בבתיהם של מרבית תושבי הארץ רהיטים, למעט מנורה. המאמר מתאר את הריהוט, גודל הבתים כלי האפייה והבישול וכלי האגירה שהיו בבתים. /למידע מלא...

חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: מאור  

מילות המפתח: ארץ-ישראל, תאורה, נפט ומוצריו, מאה תשע עשרה, נרות

עד אמצע המאה הי"ט שימש שמן הזית לתאורה בארץ ישראל אבל החל משנת 1866-7 יבאו נפט מזוקק וברבע האחרון של המאה כבר התשמשו בנפט בלבד. במאמר תיאור הכלים השונים שבהם השתמשו לתאורה. /למידע מלא...

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה  

מחבר:   גדעון שמעוני

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית

הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: א  

מחבר:   אלכס ביין

מילות המפתח: ציונות

המאמר בוחן מתי נוצר המונח ציונות ומי היו האנשים שתבעו לעצמם זכות ראשונים על השימוש בו. הדעה הרווחת היא שנתן בירנבוים הוא זה שטבע את המונח עוד לפני הרצל. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ב  

מחבר:   אלכס ביין

מילות המפתח: ציונות

המלה "ציונות" (ציוניסמוס) לא מופיעה בספרות לפני שנת 1890; לעומת זאת נמצא פה ושם את שימוש המלה העברית "ציוני" או המלה הלועזית "ציוניסט" בהוראות שונות.  /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ג  

מחבר:   אלכס ביין

מילות המפתח: ציונות

השימוש במונח ציונות קשור בעיקר באישיותו ובפעילותו של נתן בירנבוים ובשאיפות של חוגי חובבי-ציון הצעירים באוסטריה ובגרמניה, שראו בבירנבוים את מורם ורבם. בכתב העת שלו השתמש בירנבאום במונח ציונות כאילו היה ידוע מכבר, ללא הבהרת משמעותו.  /למידע מלא...