דיוקנאות של אבות הציונות הדתית  

מילות המפתח: ציונות דתית, מוהליבר, שמואל, קאלישר, צבי הירש, ריינס, יצחק יעקב, ברלין, נפתלי צבי יהודה

גלויה עם דיוקנאות של אבות הציונות הדתית, ובמרכזה הרב קלישר. הדמויות הנוספות הן: הר' יצחק אלחנן ספקטור, הר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הר' שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס. /למידע מלא...

תנועת 'המזרחי', בועידתה הראשונה ברוסיה, לידא, תרס"ג, 1903  

מילות המפתח: ציונות דתית, מזרחי (תנועה), ריינס, יצחק יעקב

תנועת 'המזרחי' נוסדה על ידי הרב יצחק יעקב ריינס (יושב במרכז הצילום), במגמה לגבש בתנועה הציונית כוח פוליטי שיוכל ללחום כנגד מגמות מצד אישים שונים להעלות במסגרת הקונגרסים הציוניים את נושא 'התרבות' (שאלת הקולטורה), אותו זיהה עם כוונות לחזק את אופיים החילוני של התנועה ומפעליה. /למידע מלא...

הרב קוק נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת חברון, ירושלים, 5.6.1934  

מילות המפתח: מאורעות תרפ"ט, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן

ישיבת חברון הועברה לירושלים לאחר הטבח בחברון במאורעות אב תרפ"ט, 1929, שבין קורבנותיו היו 24 תלמידים מהישיבה. הטבח הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון.  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א  

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן

לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...

שער הספר 'שיבת ציון', ורשה, 1891  

מילות המפתח: ציונות דתית, ריינס, יצחק יעקב

ספר זה, "קובץ מאמרי גאוני הדור בשבח ישוב ארץ ישראל", נדפס במסגרת פולמוס נוקב שהתרחש בימים ההם בקרב מחנה שומרי המצוות, בין תומכי חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לבין מתנגדיה; בספר זה כינס העורך, א"י סלוצקי, איש חיבת ציון, מכתבים מכ- 85 רבנים חשובים התומכים בהתיישבות, וספר זה הפך למעין גלריה לאישי היהדות התורנית המזוהים עם הרעיון הציוני.  /למידע מלא...

אזור ההשפעה של הישיבות  

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל

המפה מתארת את אזורי ההשפעה של המרכז הבבלי ושל המרכז הארץ ישראלי על הקהילות היהודיות. /למידע מלא...

הישיבה בבבל בתקופה הגאונים, דגם  

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל

חכמי הישיבה יושבים בשבע שורות – עשרה חכמים בכל שורה. לפניהם יושב הגאון – ראש הישיבה, שלימד את התלמוד הבבלי ופסק הלכות. סדר השורות מעיד על גדולת החכמים בתורה ועל ייחוסם המשפחתי: היושבים בשורה הראשונה הם הנכבדים ביותר.  /למידע מלא...