רוחמה - היישוב היהודי הראשון בנגב (1917-1912)  

מחבר:   אליהו כנעני

מילות המפתח: התיישבות, רחמה (קיבוץ)

ב- 5 בדצמבר 1912, נחנך היישוב הראשון בנגב, מאז חידוש ההתיישבות בארץ-ישראל. על הקמתו של היישוב, והתלאות הרבות שעמדו בדרכו: הסכנות מצד הבדווים, מחסור בכסף ובמים, מכות הארבה והכיבוש ע"י הבריטים, אשר הביא לסיום הפרק הראשון בתולדותיה של רוחמה בסתיו 1917. /למידע מלא...

עפולה - 'עיר העמק' או עיר מול העמק?  

מחבר:   דן גלעדי

מילות המפתח: התיישבות, עלייה רביעית, עפולה (יישוב עירוני)

תיאור הקמתה של עפולה 'בירת העמק' והתקוות שניתלו בה, היחסים בין העיר לבין הקיבוצים בעמק יזרעאל והתפתחות העיר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20. המסקנה של הכותב היא שעפולה נפלה קורבן לנסיבות אובייקטיביות ובראשן משבר העלייה הרביעית. /למידע מלא...

תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה  

מחברת:   רות קרק

מילות המפתח: התיישבות, נגב, נגבה (קיבוץ)

על תנופת ההתיישבות בנגב לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה- 20 ועד הקמת המדינה. במאמר תיאור ההתיישבות בנגב מאז הקמתו של קיבוץ נגבה במסגרת 'חומה ומגדל', הקמת שלושת המצפים בנגב ב- 1943, הקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) והקמת נקודות התיישבות נוספות ב- 1947, ערב החלטת האו"ם. ההתיישבות היוותה גורם מרכזי בהכללתו של הנגב בתחומי המדינה היהודית.    /למידע מלא...

ארתור רופין וההתיישבות הציונית  

מחברת:   מרגלית שילה

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, המשרד הארצישראלי

תיאור פעילותו ויוזמותיו של ארתור רופין נציג התנועה הציונית שעמד בראש המשרד הארץ-ישראלי. המאמר מתאר את השקפת עולמו ביחס לקניית קרקעות, הקשים שעמדו בפניו, רכישת האדמות בעמק יזרעאל, תכניותיו להקמת חוות פועלים וקשריו עם פועלי העלייה השנייה. על אף שרופין ראה בהתיישבות החקלאית עיקר, הוא לא חדל מלעודד ולפעול גם בתחום ההתיישבות העירונית ובתחום ארגון היישוב. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב

תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

פועלות וחלוצות בשכונת בתים בורגנית : בית החלוצות ברחביה  

מחברת:   נירית שלו- כליפא

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), בן צבי, רחל ינאית, מבני ציבור

המאמר מתאר את הקמת מתחם משק הפועלות ובית החלוצות בשכונת רחביה בירושלים. בהקמתו היו שותפות נשים מנהיגות ביישוב העברי כרחל ינאית בן צבי, ג'ניה אוורבוך-אלפרין. המימון היה גם גם הוא על טהרת הנשים- תרומתן של חברות "ליגת נשים" מניו יורק. במאמר תיאור שלבי הבניה מבחירת המיקום, התכנון האדריכלי ותפקודיו השונים. /למידע מלא...