מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...
צייר:
גדעון שגיא
מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: יהודי רוסיה, גזרות נגד יהודים
אזור מוגדר של כפרים, עיירות וערים ברוסיה, שרק בו מותר היה ליהודים להתגורר ולעבוד. בתחום המושב התגוררו היהודים בשכנות עם יתר התושבים בני עמים שונים: פולנים, ליטאים, אוקראינים, רוסים ועוד. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: יהודי רוסיה, גזרות נגד יהודים
"הפקודה המחפירה" הוא כינוי שנתנו היהודים לפקודה שפרסם נפוליאון בונפרטה בשנת 1808, פקודה שהטילה עליהם הגבלות וצמצמה את זכויות החירות והשוויון שהעניקה להם האסיפה הלאומית בצרפת ב-1791. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, אלטנוילנד (ספר)
שם הרומן שפרסם הרצל ("אַלטנוֹילַנד", מילה בגרמנית שמשמעה: "ארץ עתיקה-חדשה"), ובו תיאר כיצד תיראה ארץ ישראל עשרים שנה לאחר קבלת הזיכיון להתיישבות יהודים. הרומן יצא לאור בגרמנית בשנת 1902, ועוד באותה שנה תורגם לעברית בידי נחום סוקולוב. /למידע מלא...
