מבקרים בחלקת הקבר של הרצל והוריו, בוינה, כנראה בשנות ה- 20  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, קברים

הרצל ביקש להיקבר ליד אביו, "עד שהעם היהודי יעביר את עצמותי לארץ ישראל". קברו היה אתר עלייה לרגל לציונים ממקומות שונים באירופה, ובמיוחד לחלוצים, בדרכם לעלות ארצה. על הקבר ניתן להבחין בכתובות גרפיטי שחרטו בעברית קבוצות חלוצים ממזרח אירופה. ב- 1949 הועברו עצמות הרצל ארצה, ונטמנו בבית העלמין בירושלים הנקרא מאז 'הר הרצל'. /למידע מלא...

"אם תרצו אין זו אגדה" יצירה לזכרו של הרצל. פרופיל הרצל בתחריט של בוריס ש"ץ, מייסד 'בצלאל  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, שץ, בוריס (דב)

מימין - תיאור סמלי של משה רבנו. משמאל - מדברי הרצל: "אאמינה כי עוד יקום דור יהודים מופלאים, המכבים עוד יקומו שנית ועִם עוד נחשל הדור הזה בוא יבוא אחריו הדור הנעלה עליו הרם המעולה, יהודים הרוצים בגאולה ואשר יגאלו". /למידע מלא...

"אם חפצים אתם - אין זו אגדה"  

צייר:   ש. רחומובסקי

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, מדינת היהודים (ספר)

דיוקן הרצל בפרופיל, יושב ליד חיבורו 'מדינת היהודים', ברקע ציור של של ש. רחומובסקי ובו דמות מנהיגה משוחררת מאזיקים ,אוחזת בדגל עליו מגן דוד, מובילה את המון בית ישראל לגאולה. גלויה בהוצאת המשרד הראשי של הקק"ל, קלן, גרמניה, סביב 1909. /למידע מלא...

המשלחת הציונית בראשות הרצל בביקורה בארץ ישראל, 1898  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית

בשנת 1898 יצא הרצל למסע לארץ-ישראל. הוא ידע שהקיסר הגרמני, וִילְהֶלְם השני, יבקר בארץ-ישראל, ורצה לנצל את ההזדמנות, כדי לפגוש אותו. מטרתו של הרצל הייתה לבקש מן הקיסר שימליץ בפני הסולטאן העות'מאני (התורכי) לתמוך במפעל הציוני בארץ-ישראל. /למידע מלא...

פגישת הרצל עם הקיסר הגרמני וילהלם השני במקוה ישראל, 1898  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית

בשנת 1898 יצא הרצל למסע לארץ-ישראל במטרה לפגוש את הקיסר הגרמני, וִילְהֶלְם השני, שביקר אז בארץ. בפגישתם הרצל ביקש מן הקיסר שימליץ בפני הסולטאן העות'מאני (התורכי) לתמוך במפעל הציוני בארץ-ישראל. /למידע מלא...

קבוצת חברים ממועדון 'המכבים הקדמונים', בעת ביקורם בירושלים, 1897  

מילות המפתח: ציונות, חבת ציון, יהודי בריטניה

'המכבים הקדמונים' - אגודה של חובבי ציון באנגליה שהוקמה ב- 1891. בין חברי המועדון המופיעים בתצלום: זנגויל (בקדמת התמונה, שלישי מימין) והמשפטן הרברט בנטביץ, ומבין תושבי הארץ: חמדה אשת אליעזר בן-יהודה והביל"ויי והמחנך דוד יודילוביץ'.  /למידע מלא...

'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890  

מילות המפתח: ציונות

אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...